מזון הפריון: דרכו המופלאה והעקובה מדם של השוקולד

הקקאו היה פרי מקודש הנתון תחת חסותה של סוצ'יקצאל, אלת הפריון רבת הפנים, וערכו היה כה רב עד שזרעיו הפכו למטבע עובר לסוחר. השוקולד גם הוגש לאורחים מכובדים, כמו הרנן קורטז, הקונקיסטאדור הספרדי שהגיע לטנוצ'יטיטלן, בירתם של האצטקים, בחיפושיו אחר אל דוראדו, עיר הזהב האגדית, אך גילה במטמוניו של הקיסר מוקטזומה בעיקר הררים של פולי קקאו. הספרדים כבשו את האימפריה האצטקית, והותירו מאחוריהם כ–200 אלף חללי חרב ואבעבועות שחורות. קורטז עצמו הותיר אחריו את זרעו, שמונה כיום יותר מחצי מיליון צאצאים, ולקח עמו את זרעי הקקאו. הנצרות הכתה שורש עמוק באימפריה האצטקית לשעבר, והמקומיים יצרו גרסה משלהם לסיפור גן העדן, שבו היווה עץ הקקאו את עץ החיים, ובאגדות המקומיות אף זכה לברכתו של ישו עצמו.

בני ארצו של קורטז לא נכבשו בקלות כה רבה על ידי הטעם האקזוטי, אך הוא עשה את דרכו באטיות ובהתמדה אל לבותיהם וקיבותיהם של בני האצולה הספרדים, שחשקו בטעימה אסורה של תענוגות פראיים. על האיסור היו אמונים אנשי האינקוויזיציה, שהוקיעו את הקקאו כמצרך עכו"מי, המשמש את עובדי האלילים לצורך טקסיהם הפגאניים ורדפו את המשתמשים בו, לעתים בתואנה של כישוף. מסמך אחד מני רבים המופיעים באנציקלופדיה עבת הכרס "שוקולד — היסטוריה, תרבות ומורשת", שערכו לואיס אי גריווטי ויאנה שפירו, מתעד כיצד הורשעה אשה מולאטית בגוואדלחרה בכך שמתחת למיטתה נמצאה "פיסה צלויה מבשרו המבותר של פושע שנתלה, שאותה עירבבה בשוקולד", לצורך ביצוע כשפים. היא נשרפה חיים. גם היהודים המומרים, האנוסים, שעמדו במוקד ההתעניינות של האינקוויזיציה, נאלצו להישמר מפני השוקולד. במקסיקו סיטי הואשם גבריאל די גראנדה, נוצרי חדש, על כי סירב לשתות שוקולד ביום כיפור, מה שהוביל את חוקרו להסיק כי הוא ממשיך לקיים את מצוות דתו בסתר.

הנקמה, לכשבאה, היתה מתוקה. כאשר פרדיננד ואיזבלה גירשו את היהודים שסירבו להתנצר מן הארצות שתחת שלטונם, נפוצו יהודי ספרד לכל רוח וכמה משבים הגיעו עד ג'מייקה והאיים הקריביים. בשיא התיישבותם באיים היוו יהודים ממוצא ספרדי־פורטוגלי כ–20% מאוכלוסיית קינגסטאון. במנוסתם לקחו עמם היהודים את זרעי הקקאו וכך החל הרומן המתוק בינם לבין היבול שגבה את חירותם וחייהם של רבבות עבדים — הסוכר. מפורט רויאל הפליגו שודדי הקריביים לתקוף את הצי הספרדי המפורסם. שודדי ים שקראו לספינותיהם בשמות כמו "מגן אברהם" ו"אסתר המלכה" נשאו עמם מטענים של קקאו וסוכר שנמכרו לאומות הפרוטסטנטיות של אירופה, אויבותיה של ספרד הקתולית. פיראטים שהתהדרו בשמות כמו "היהודי הגדול", ופרייבטיריות נועזות כג'יליאן גולדשטיין סייעו לשבור את מונופול השוקולד הספרדי